<h1>כתוב שם לראב"ד על מכות</h1>
<h2>דף ג.</h2>
במאור דף א. ד"ה כיצד. לרי"ף סי' אלף נה. כתוב שם: כיצד שמין וכו'. כתב הרי"ף בהלכות וכו', עד כי פעמים שאדם לוקח כתובתה וכו'. אמר אברהם: על זאת הקבלה יש לתמוה תמה גדול, כי לא נשמע מעולם אדם מוכר כתובת אשתו, ועוד [ב"מ דף טו.] מה שאירש מאשתי מכור לך הוה זה. ומה שכתב בנכסי מלוג דרב פפא בא למעט אותם ולומר [וכו'] שהלא ידו עדיפא בהם והם מפסידים ממנו הפירות מיד, אבל נראין דברי הגאון שלא בא לחלוק אלא לפרש עוד.
<h2>דף ה:</h2>
במאור דף ב. ד"ה באו. לרי"ף סי' אלף נט. כתוב שם: באו אחרים והזימום כו'. כתב הרי"ף ז"ל פירושה בהלכות וכו'. אמר אברהם: כל מה שהוסיף דברים והרבה טלאי על גבי טלאי לא הועיל להוציא דבר לאור, כי יש להקשות על דברי רבי יוחנן איך יהיו דבריו כרבנן והלא אמר אם היא הוחזקה כל ישראל מי הוחזקו, מעתה נאמר כמו כן אם זאת הכת הוחזקה להזים כל ישראל מי הוחזקו להיות שקרנין, אם כן לא תוכל זאת הכת להזים אותם. עכ"ר זה העניין צריך אומן ואין האותיות בידו. אבל נאמר, זאת חזקה וזאת אינה חזקה, כי אם שאר הכתות יהיו מוזמות על ידי זו הכת לא מוחזקת שקרנית היא, שא[ין] הכת מחזקת לשקרנית כי אם מכח הזמה גמורה על פי עדים אלו. אבל מעשה דרבי יוחנן מוחזקת כת לחבירתה, או מוחזקת אשה זו לרבות המעידות היא, כי הכתות המעידות אחר כן לא נשתקרו מפי שום אדם, הילכך לא הועיל שקרות אלו לאלו כדי לפגמו. וכן נאמר לענין הזמה דרבנן, ההזמות שהזימוהו הכת לב' הכתות הראשונות לא יחזיקו אותה להיותה מזמת כל הכתות שיבאו לעולם על זאת העדות. אבל אם יזימו אותם יהיו מוזמים ואם לאו לא יהיו מוזמים. ולא נאמר גם כן, כמו שהוזמו שתי כתות הראשונות, כן יהיו כל הכתות שיבאו לעולם על זאת העדות יהיו שקרנים לא נקבל עדותן, ולא יהיו אלו מחזיקים את אלו לשקרות עד שיהיו מוזמים מפי אחרים, והיינו לרבי יוחנן, דאילו לרשב"ל כיון שכת אחת מחזקת חבירתה ב' פעמים אפילו לא תהיה הכת הג' מוזמת לא נקבל עדותם, ואם לא נקבל עדותם בודאי לא תזיק לה הזמה. וחכמים אומרים אפילו מאה כתות ידונו כולן כשיהיו מוזמות.
